איך אפשר לדעת אם היתרון של אסטרטגיה שורד מעבר למשטר שוק אחר?

אסטרטגיה יכולה להיראות עמידה לאורך שנים של נתונים, ובכל זאת ללמוד את ההרגלים של שוק מסוים אחד. היא עשויה לשגשג במגמות שקטות, ואז לאבד יציבות כשהתנודתיות מזנקת או כשהנזילות מצטמצמת. השאלה המועילה אינה אם היא עובדת בכל משטר. מעטות האסטרטגיות שעושות זאת. השאלה היא אם ידוע לכם אילו תנאים מניבים רווח לאסטרטגיה, באילו תנאים היא מתקשה, והאם הדפוס מחזיק גם מעבר למדגם שחשף אותו.

התחילו בהתייחסות לתלות במשטר כתכונה שיש למדוד, ולא כסיפור שמספרים אחרי שרואים את עקומת ההון. הגדירו מספר קטן של תנאי שוק בעזרת מידע שהאסטרטגיה יכלה לדעת בזמן אמת, ואז בחנו את התנהגותה בכל תנאי.

איך אפשר לדעת אם האסטרטגיה שלי עובדת רק במשטר אחד?

פלחו את התוצאות לפי כמה תנאים בעלי משמעות כלכלית: תנודתיות ממומשת, עוצמת מגמה, נזילות או כיוון המימון. שמרו על הגדרות פשוטות מספיק כדי להסביר אותן. למשל, סווגו כל יום כבעל תנודתיות גבוהה או נמוכה לפי מדד מתגלגל של 60 ימים וסף שחושב מנתונים קודמים. חציון של המדגם כולו מפתה, אבל כך העתיד מסייע לסווג את העבר.

השוו בין התשואה נטו, הירידה המרבית, מחזור המסחר ומספר העסקאות בקבוצות. לממוצע חיובי בקבוצה אחת אין משמעות רבה אם הוא נובע מ-3 עסקאות. ואסטרטגיה יכולה להניב תשואות דומות בקבוצות השונות, אך להסתכן באופן שונה לחלוטין כדי להשיג אותן.

הנה מלכודת קטנה: אסטרטגיית מגמה יכולה להציג תשואות חלשות יותר בתנודתיות גבוהה פשוט כי התקופות האלה כוללות גם מגמות חדות וגם היפוכים אלימים. ״תנודתיות גבוהה״ אינה הסבר שלם. פלחו את הנתונים עד שהתוצאה נעשית שימושית, ואז עצרו לפני שכל קבוצה הופכת להזדמנות נוספת למצוא נתון מחמיא.

כמה משטרים כדאי לבדוק?

פחות ממה שסקרנותכם מבקשת. אם תחלקו לפי תנודתיות, מגמה, נזילות, יום בשבוע ונכס, תגיעו במהרה למספר זעום של עסקאות בעשרות תאים. הטבלה תיראה מתוחכמת; הראיות ייעלמו.

בחרו גורם אחד או שניים שיש להם קשר סביר למנגנון של האסטרטגיה. ארביטראז׳ מימון עשוי להיות תלוי בסימן המימון ובנזילות. מערכת פריצה עשויה להיות תלויה בהתמדה של המגמה ובתנודתיות. ציינו את הבחירות האלה לפני בדיקת התוצאות, ודווחו על גודל המדגם לצד כל מספר.

אל תבנו ״מזהה משטר״ באמצעות חיפוש אחר התוויות שממקסמות את Sharpe ההיסטורי. זהו אופטימיזציה בשם נאה יותר. אם סף הוא חלק מהאסטרטגיה, בחרו אותו בעזרת נתוני אימון והקפיאו אותו לתקופה הבאה.

האם בדיקה מתגלגלת מוכיחה שהיתרון עובד במשטרים שונים?

לא. בדיקה מתגלגלת בוחנת אם תהליך מחקר יכול לקבל החלטות על סמך נתונים מאוחרים יותר בלי להשתמש בהם כדי להתאים את אותן החלטות. היא אינה מבטיחה שהתקופות המאוחרות כוללות את התנאים שמעניינים אתכם, או שהתוצאות מדויקות מספיק כדי להבחין בין מיומנות לרעש.

התייחסו לכל חלון בדיקה כתצפית מתוארכת. אילו משטרים הופיעו? כמה עסקאות היו בכל אחד? האם הפרמטרים של האסטרטגיה השתנו בחדות כשחלון האימון זז? ציון מצטבר טוב יכול להסתיר אסטרטגיה שמפיקה שוב ושוב את רווחיה בתקופה חריגה אחת.

אם ניסיתם מאפיינים, ספים וגרסאות רבים, הביאו בחשבון את החיפוש הזה. קל במיוחד להתאים יתר על המידה פילוח משטרים שנראה מוצלח, כי יש כל כך הרבה דרכים סבירות לחלק שוק.

מה לעשות כשהאסטרטגיה נכשלת במשטר מסוים?

ראשית, החליטו אם הכישלון סותר את המנגנון. אין זה מפתיע שרעיון של עשיית שוק מפסיד כסף כשהמרווחים מצטמצמים. לעומת זאת, אסטרטגיית מרווחים שמתיימרת להיות ניטרלית לשוק וסופגת הפסדים כיווניים גדולים במהלך קפיצה שגרתית בתנודתיות מצדיקה בדיקה מעמיקה יותר של הגידור, התמחור או גודל הפוזיציה שלה.

לאחר מכן, בדקו את ההסבר באמצעות שינוי בנתונים או בתכנון שיכול להפריך אותו. כללו עלויות מציאותיות בתנאים שפוגעים בביצועים: מרווחים והשפעת מחיר נוטים להתרחב בדיוק כשהאסטרטגיה רוצה לסחור יותר מכול. בחוזים עתידיים תמידיים, סימן המימון יכול להתהפך. באופציות, מחיר הגידור יכול להשתנות בהתאם לתנודתיות ולנזילות. ניתוח משטרים שמדווח על תשואה ברוטו ומתעלם מההשפעות האלה עלול להוביל לכיוון שגוי.

אם האסטרטגיה תוכננה במפורש להימנע ממסחר, הגדירו את הכלל באמצעות מידע שהיה זמין בזמן קבלת ההחלטה. מדדו גם את הרווחים שהוחמצו וגם את ההפסדים שנמנעו. מסנן שמסיר כל תקופה היסטורית כואבת עלול להסיר גם את מעט התקופות שמניבות את רווחי האסטרטגיה.

האם מסחר מדומה יכול לומר לי אם היתרון שורד?

מסחר מדומה יכול לבדוק אם האותות, הפקודות והעלויות מתנהגים כמצופה בשוק הנוכחי. הוא יכול לחשוף פערים תפעוליים ולהראות אם התנאים בפועל דומים להנחות שבבדיקה ההיסטורית. אבל כמה שבועות שקטים אינם יכולים לאמת ביצועים בהלם תנודתיות שעדיין לא התרחש.

עקבו אחר התנאים שנצפו במהלך המסחר המדומה והשוו את הביצועים, העמלות, המימון והפקודות שלא בוצעו להנחות הבדיקה ההיסטורית. התאימו את הטענה להיקף הראיות: ״הביצוע תאם את הציפיות בתקופה הזאת״ היא טענה שאפשר לבסס; ״האסטרטגיה עמידה בפני שינויי משטר״ דורשת בדרך כלל הרבה יותר זמן כדי לבסס.