למה פקודת הלימיט שלי מתמלאת בבדיקה היסטורית כשהשוק מעולם לא הגיע אליה?

בדיקה היסטורית יכולה למלא את פקודת הלימיט שלכם גם כשלא הייתה הזדמנות מסחרית שאפשר היה לנצל. אם השפל של נר ירד מתחת למחיר הלימיט לקנייה שלכם, מנועי בדיקה רבים יחשיבו זאת כמילוי. אבל השפל רק מעיד שלפחות עסקה מדווחת אחת התבצעה במחיר הזה או נמוך ממנו. הוא לא אומר כמה נסחר, מה המתין בתור לפניכם, או אם הפקודה שלכם כבר הייתה פעילה בזמן.

ההבחנה הזאת חשובה במיוחד כשהיתרון של האסטרטגיה תלוי במילויים פסיביים תכופים. מודל שמתייחס לכל נגיעה במחיר כמילוי מלא עלול להפוך כניסה סבלנית למקור אלפא דמיוני.

האם נגיעה של נר במחיר הלימיט שלי פירושה שהפקודה התמלאה?

לא. פירוש הדבר שטווח המחירים המתועד של הנר כלל את מחיר הלימיט שלכם. האפשרות שהפקודה שלכם תתמלא תלויה בספר הפקודות של השוק, בזרם העסקאות, במיקום שלכם בתור ובעיתוי הגעת הפקודה.

נניח שהצבתם פקודת לימיט לקנייה במחיר $100.00. הנר נפתח ב־$100.20, הגיע לשפל של $99.98 ונסגר ב־$100.10. ייתכן שעסקה דווחה במחיר הנמוך בשני סנטים מהמחיר שלכם, אבל אם בתור במחיר $100.00 המתינו לפניכם פקודות רבות ורק כמות קטנה נסחרה שם, ייתכן שהפקודה שלכם כלל לא טופלה. מנתוני OHLCV בלבד אי אפשר לראות את התור הזה.

יש עוד סיבוך: נר מרכז אירועים לאורך זמן. אם האות שלכם מחושב לפי מחיר הסגירה של הנר, אי אפשר להניח שהפקודה שלכם כבר המתינה בספר מוקדם יותר, בזמן שהשפל נרשם. הנר דוחס את רצף האירועים שהיה עונה על השאלה.

מה נתוני OHLCV יכולים לומר בפועל על מילוי לימיט?

נתוני OHLCV יכולים לשלול חלק מהמילויים ולהראות שאחרים אפשריים. הם לא יכולים לקבוע את העדיפות בתור או להבטיח איזו כמות תהיה זמינה לפקודה שלכם.

לכן מנוע שמבוסס על נרות זקוק להנחת מילוי. התייחסו אליה כאל מודל עם נקודה עיוורת ידועה, ולא כאל עובדה שאפשר להסיק מהנר.

איך כדאי למדל מילוי של פקודות לימיט בבדיקה היסטורית?

התחילו בעיתוי הפקודה. החליטו מתי האות נעשה זמין, מתי הפקודה מגיעה לזירת המסחר, ואילו אירועים בשוק שמתרחשים לאחר מכן יכולים להשפיע עליה. אם האות ידוע בסגירת הנר, כלל שמרני לבדיקת נרות הוא שהפקודה תהיה כשירה לביצוע החל מהנר הבא.

לאחר מכן הפרידו בין כשירות המחיר לבין כמות המילוי. העובדה שלימיט נעשה כשיר למסחר לא אומרת שכל הפקודה תתמלא. אם יש לכם נתוני עסקאות אך לא היסטוריה של ספר הפקודות, אפשר לדרוש שנפח העסקאות במחיר הלימיט או במחיר טוב ממנו יעלה על מכפלה מסוימת של גודל הפקודה. המכפלה הזאת היא אומדן גס למרווח הביטחון בתור, לא קבוע שמתאים לכל מצב. בדקו כמה ערכים ודווחו כיצד התוצאות משתנות.

לדוגמה, נניח שהאסטרטגיה מציבה פקודת לימיט לקנייה של 2 BTC, ולאחר שהפקודה נעשתה כשירה לביצוע נסחרים 3 BTC במחיר שנבחר. מודל שדורש נפח מזכה של 5 BTC ישאיר אותה ללא מילוי; מודל שמשתמש במכפיל נפח של 1.0 ימלא אותה. אף אחת מהתוצאות לא משחזרת את התור. ההשוואה מראה עד כמה האסטרטגיה תלויה בהנחה שאי אפשר לצפות בה ישירות.

מתי אני זקוק לנתוני ספר פקודות?

השתמשו בעדכוני ספר פקודות ובנתוני עסקאות כשמיקום בתור או מילויים חלקיים הם מרכיב מרכזי באסטרטגיה: עשיית שוק, ציטוטים פסיביים קצרי־חיים, או כניסות שתלויות במיקום קרוב לראש רמת מחיר צפופה. גם אז, ייתכן שנתוני עבר ציבוריים לא יחשפו את המיקום המדויק שלכם בתור. צריך למדל את הגעת הפקודה, ביטולים של פקודות שלפניכם, את כללי ההתאמה ואת השפעת השוק שלכם.

באסטרטגיות איטיות יותר, ספרי פקודות מפורטים עלולים להוסיף מורכבות בלי לפתור את אי־הוודאות העיקרית. מחקר מבוסס נרות עדיין יכול להשוות בין גבול עליון שמניח מילוי בנגיעה לבין תרחישים מחמירים יותר שמותנים בנפח. אם היתרון לכאורה נעלם ברגע שדורשים מילויים סבירים, זהו מידע מחקרי בעל ערך.

איך אפשר לדעת אם התוצאה שלי תלויה בהנחות מילוי אופטימיות?

הריצו את אותה אסטרטגיה לפי כמה כללי מילוי מפורשים והשוו יותר מהתשואה הסופית. עקבו אחר מספר הפקודות שהתמלאו, שיעור המילויים החלקיים, זמן ההמתנה בספר, הכמות שבוטלה, תנועות מחיר שהוחמצו לאחר אי־מילוי והמחזור. אסטרטגיה יכולה לשמור על התשואה הבולטת שלה ובו בזמן להסתמך על הרבה פחות עסקאות, שנוחות לה יותר.

השלב הבא שכדאי לבדוק הוא מסחר בנייר: שלחו פקודות לפי הלוגיקה האמיתית של הפקודה ותעדו אישורים, מילויים וביטולים. גם מילויים במסחר בנייר תלויים בכללים של הזירה או הסימולטור, אבל הם מאפשרים לבדוק עיתוי וטיפול בפקודות שנר לא יכול להציג.

נגיעה בלימיט היא ראיה לגבי המחיר. מילוי הוא טענה לגבי ביצוע. הבדיקה ההיסטורית שלכם צריכה להמחיש את הפער בין שתי הטענות האלה.