בדיקה בדיעבד של שוק חיזוי יכולה להשתמש בטיקר שנראה נכון ובהיסטוריית המחירים הנכונה, ובכל זאת בחוזה הלא נכון. קל לפספס את הטעות הזאת: שמות השווקים קצרים, דפי אירועים מתעדכנים, ומניית YES תמיד נראית כמו מחיר שבין אפס לאחד.
ניקח לדוגמה שוק היפותטי בשם „האם חוק התחבורה הנקייה יעבור?” אסטרטגיה קונה YES במחיר 0.42 בעקבות אות חדשותי. בהמשך, הבדיקה בדיעבד מתמחרת את הפוזיציה ב-1.00. לפני שאני סומך על הרווח הזה, אני רוצה לדעת בדיוק מה החוזה הבטיח: איזה חוק, מה נחשב „לעבור”, מה המועד האחרון, ומי המקור שהכריע את התוצאה.
הכותרת: „האם חוק התחבורה הנקייה יעבור?”
כותרת היא מחרוזת תצוגה, לא מזהה קבוע של מכשיר פיננסי. שני שווקים יכולים להשתמש בניסוח כמעט זהה ולהתייחס למושבים שונים של בית המחוקקים, לגרסאות מתוקנות של הצעות חוק או למועדים שונים. זירה יכולה גם לשנות כותרת כדי להבהיר את השוק, בלי לשנות את תנאי החוזה הבסיסיים.
לכן הבדיקה בדיעבד צריכה לזהות את הפוזיציה לפי מזהה השוק או החוזה הבלתי משתנה של הזירה, ולשמור גם את הנוסח המלא של הכללים ואת הגרסה שלהם. אם הנתונים ההיסטוריים כוללים רק כותרת וטיקר, אי אפשר לקבוע שסדרת המחירים שייכת לחוזה שהאסטרטגיה התכוונה לסחור בו.
| שדה זיהוי | מה הוא מקבע | מה משתבש אם משמיטים אותו |
|---|---|---|
| הזירה ומזהה השוק | השוק המסוים שרשום למסחר | שווקים בעלי כותרות דומות מתמזגים |
| גרסת הכללים | התנאים שהמשתתפים הסכימו להם | עריכה מאוחרת מוחלת על עסקאות קודמות |
| מזהה אסימון התוצאה | תביעת YES או NO שבה סוחרים | מחירי YES ו-NO מתחלפים או מתמזגים |
| מקור ההכרעה | הראיות המשמשות לקביעת התוצאה | הבדיקה בדיעבד מניחה סמכות אחרת |
הכללים: מה פירוש „לעבור”?
נניח שהכלל קובע שהצעת החוק צריכה לעבור בבית הנבחרים ובסנאט עד 30 ביוני, ואז להיחתם בידי הנשיא. בדיקה בדיעבד שמתייחסת למעבר באחד משני הבתים כהצלחה משנה את ההימור. כך גם בדיקה שסופרת הצעת חוק בעלת שם זהה במושב הבא.
קראו את קריטריוני ההכרעה בפועל כתנאים שאפשר לבצע. תעדו את המועד האחרון ואת אזור הזמן, את האירוע המזכה, חריגים כלשהם ואת מקור ההכרעה הנקוב. גם לעמימות יש משמעות: אם כללי הזירה משאירים תרחיש סביר ללא הכרעה, אל תבחרו בשקט את הפרשנות שמתאימה לתוצאה ההיסטורית.
יש בעבודה הזאת חלק נהדר ומשעמם להפליא: לשמור את דף הכללים לפני שמשהו מעניין קורה. דף שנשמר רק לאחר ההכרעה עשוי להציג את הנוסח הסופי, בעוד שהאסטרטגיה שלכם נכנסה לפוזיציה תחת גרסה מוקדמת יותר.
ציר הזמן: מתי האסטרטגיה יכלה לדעת?
עכשיו נניח שהכללים תקינים ואות החדשות הופעל ב-14:05 UTC. הפיד ההיסטורי מציין שעסקה התבצעה ב-14:05 במחיר 0.42. חותמת הזמן הזאת לבדה לא אומרת אם המידע היה זמין לפני העסקה, אם אפשר היה לבצע עסקה במחיר המתועד אחר כך, או אם הנר מייצג ציטוט, עסקה או סיכום של פרק זמן.
הפרידו בין מועד זמינות האות לבין מועד אירוע השוק. לאחר מכן הציבו את ההוראה בזמן שבו האסטרטגיה יכלה לחשב ולשלוח אותה. בשוק דליל, העסקה המתועדת הבאה עשויה להתרחש כעבור דקות; אין בכך הוכחה שההוראה שלכם הייתה מתבצעת במחיר הזה.
המחיר: ציטוט הוא לא מילוי
מחיר YES של 0.42 משמעו 42 סנט למניה, אבל סדרת העסקאות האחרונות מסתירה את המרווח ואת הכמות הזמינה. אם מחיר המכירה הטוב ביותר הוא 0.45 עבור 20 מניות, אי אפשר למלא רכישה מדומה של 100 מניות כולה במחיר 0.42. ייתכן שהפקודה תעבור בין רמות בספר הפקודות, תמתין או לא תתמלא.
מחירים בשווקי חיזוי מעודדים גם קיצור דרך חשבונאי: להתייחס ל-0.42 כהסתברות של 42% ולשכוח שזה גם סכום המזומן ששולם בכניסה. פוזיציית YES של 100 מניות עולה $42 לפני עמלות. אם היא נסלקת ל-$1, התמורה ברוטו היא $100; אם היא נסלקת ל-$0, התמורה היא אפס. העמלות, המילויים החלקיים ומנגנוני הסליקה הייחודיים לזירה צריכים להיכלל בספר החשבונות.
הסליקה: מה סוגר את העסקה?
בדיקה בדיעבד מסיימת לעיתים קרובות את הפוזיציה לפי מחיר השוק האחרון. אבל חוזה שמוחזק עד להכרעה משלם בהתאם לכללים, והמחיר האחרון שצוטט עשוי להיות מיושן, עם מרווח רחב או רחוק מהתשלום הסופי. דגמו את ההכרעה כאירוע בפני עצמו: התוצאה, מועד הסליקה ותנועת המזומן צריכים להגיע מרשומת החוזה.
חשבו גם על מצב שבו השוק מוכרע כתוצאה לא תקפה או שנויה במחלוקת, אם כללי הזירה מגדירים תוצאה כזאת. במקרה כזה ייתכן שההימור יוחזר, שישולם סכום אחר או שתידרש המתנה. הנחה של תשלום בינארי לא יכולה לייצג כל מסלול הכרעה.
פסק הדין לגבי הבדיקה בדיעבד
בדוגמה הזאת, הייתי מקבל את הרווח המדווח רק אחרי התאמה של מזהה השוק הבלתי משתנה, גרסת הכללים שהייתה בתוקף בעת הכניסה, אסימון YES, מועד זמינות האות, מחירי המכירה והכמויות שאפשר היה לבצע בהם עסקה, העמלות והסליקה המתועדת. אם ארכיון המחירים לא מאפשר את הבדיקות האלה, התוצאה הכנה היא טווח תרחישים או תוצאה שלא אומתה.
זה אולי נשמע מחמיר בשביל עסקה קטנה אחת. אבל אם אותה טעות בצירוף נתונים חוזרת באלפי שווקים, הבדיקה בדיעבד עלולה להפוך למדידה מדוקדקת של חוזים שהאסטרטגיה שלכם מעולם לא סחרה בהם.
← כל הפוסטים
