שורת נתוני שוק יכולה להיות מדויקת לחלוטין ובכל זאת לא לשמש ראיה תקפה בבדיקת עבר. העסקה התבצעה, המחיר נכון וחותמת הזמן תקינה; אבל ייתכן שהפיד העביר אותה באיחור, שספק נתונים תיקן אותה מאוחר יותר, או שהשוק המצוטט לא היה נגיש לאסטרטגיה שלכם.
כדי לדעת אם אפשר היה לסחור על סמך נתונים היסטוריים, צריך לבדוק יותר מאשר את חותמת הזמן של האירוע. צריך להבין מה השורה מתארת, מתי היא נעשתה זמינה למערכת, לאיזו זירה או מכשיר היא מתייחסת, והאם הציטוט או העסקה יכלו באופן סביר לתמוך בהוראה שלכם.
האם מחיר היסטורי נכון מספיק לבדיקת עבר?
לא. דיוק עונה על השאלה: „איזה מחיר המקור תיעד בסופו של דבר?” בדיקת עבר צריכה לענות גם על השאלות: „מה האסטרטגיה שלי יכלה לדעת בזמן קבלת ההחלטה?” ו„מה היא יכלה לבצע?” אלה שאלות נפרדות.
נניח שעסקת קריפטו מתבצעת ב־12:00:00.120, אבל זרם הנתונים של הספק מגיע לתהליך שלכם רק ב־12:00:00.480. אסטרטגיה שמקבלת החלטה ב־.200 לא יכולה להשתמש בעסקה הזאת, אף שחותמת הזמן של האירוע קודמת להחלטה. אם הקובץ ההיסטורי שומר רק את שעת האירוע, בדיקת העבר עלולה להעניק לאסטרטגיה, בלי שתבחינו בכך, מידע שהתהליך החי שלה עדיין לא קיבל.
| זמן או שדה | מה הוא מספר לכם | מה עלול להשתבש בבדיקת עבר אם הוא חסר |
|---|---|---|
| זמן האירוע | מתי הבורסה אומרת שהאירוע התרחש | בלבול בין זמן השוק לזמינות עבור האסטרטגיה |
| זמן הקבלה | מתי האוסף שלכם קיבל את ההודעה | שימוש בנתונים שהגיעו באיחור כאילו התקבלו מיד |
| רצף או מזהה עדכון | המיקום של האירוע בסדר ההודעות בפיד | החלת עדכונים שלא לפי הסדר או דילוג שקט על חלק מהם |
| זמן התיקון | מתי נודע ערך היסטורי מתוקן | בדיקת עבר עם ערך שלא הופיע בפיד המקורי |
אם בארכיון שלכם אין זמני קבלה, הציגו את הפער בכנות. אפשר לבדוק הנחת שיהוי, או להגביל את הטענה למחקר לפי זמן האירוע. אי אפשר לשחזר במדויק את המידע שהיה זמין באמצעות חותמות זמן שמעולם לא נשמרו.
איך אדע אם אפשר היה לבצע עסקה לפי ציטוט?
התחילו בשוק שאליו ההוראה שלכם הייתה נשלחת. המחיר הטוב ביותר לקנייה ולמכירה במצטבר עשוי לסכם כמה זירות; הוא לא מוכיח שלחשבון שלכם הייתה גישה לכמות המוצגת, שהציטוט עדיין היה קיים כשההוראה שלכם הגיעה, או שהזירה הייתה מקבלת את סוג ההוראה שלכם.
בפקודת שוק, ביצוע במחיר האמצע הוא בדרך כלל בדיה. אומדן מועיל יותר עובר בספר הפקודות הגלוי לפי גודל ההוראה, ואז מוסיף עמלות והנחת שיהוי או השפעה על השוק. אם יש לכם רק נתוני הרמה העליונה בספר, הגבילו את הטענה: אפשר לאמוד את הרמה הראשונה, אבל אי אפשר להסיק עומק שלא תועד.
בפקודת לימיט, נגיעה במחיר לא אומרת שהפקודה בוצעה. פקודות שהוצבו לפניכם בתור עשויות לצרוך קודם את הכמות הזמינה. בדרך כלל אי אפשר לדעת את המיקום בתור מתוך תמונות מצב רגילות, לכן יש להתייחס לכלל ביצוע שמבוסס על נגיעה במחיר כאל תרחיש אופטימי, ולא כאל עובדה על מה שהתרחש.
נר של דקה יכול להראות שהנמוך חצה את מחיר הלימיט שלכם. הוא לא יכול לומר אם הפקודה הממתינה שלכם הגיעה לזירה לפני שהמחיר ירד לנמוך הזה, מה הכמות שנסחרה שם, או כמה פקודות היו לפניכם בתור.
מה כדאי לבדוק לפני שסומכים על ארכיון נתוני שוק?
אני מתחיל בבדיקת הדברים השגרתיים. הם חושפים יותר מחקרים פגומים מכל מודל ביצוע מתוחכם שמוסיפים לפיד שבור.
- כיסוי: האם חסרים פרקי זמן, יש אירועים כפולים, פערים ברצף או התפרצויות לא מוסברות של נפח אפס?
- זהות השוק: האם הסימול מתייחס לאורך זמן לאותה בורסה, אותה חוזה, אותה מטבע ציטוט ואותם מפרטי מכשיר?
- זמינות: האם נשמרים גם זמני האירוע וגם זמני הקבלה? אם לא, איזו הנחת שיהוי מגבילה את התוצאה?
- תיקונים: האם אפשר להבחין בין ההודעה המקורית לבין השלמות נתונים או תיקונים מאוחרים של הספק?
- יחידות: האם מחירים, כמויות, מכפילי חוזים וחותמות זמן מפורשים באופן עקבי?
הבדיקה האחרונה נשמעת כמעט בסיסית מדי. פעם ביליתי בוקר בניסיון להבין שינוי לכאורה במשטר התנודתיות, שהתברר כשדה כמות שהחליף יחידות אחרי מעבר לפיד חדש. התרשים היה יפה; היחידה הייתה שגויה.
איך אפשר לבדוק אם זמינות הנתונים משנה את התוצאה?
ערכו בדיקת רגישות קטנה סביב נקודת ההחלטה של האסטרטגיה. הזיזו את מועד השימוש בנתונים לפי השהיות סבירות, השמיטו עדכונים שבהם הרצף נקטע, והשוו ביצועים על סמך ספר הפקודות של הזירה בפועל, כשיש לכם נתונים כאלה. דווחו גם על התוצאה המקורית וגם על התוצאה בתנאים הפחות טובים. אם שיהוי זעיר מוחק את האפקט, ייתכן שהאסטרטגיה תלויה ביתרון מידע שמערך איסוף הנתונים שלכם אינו יכול לספק באופן אמין.
לדוגמה, נניח שאות מופעל כשמחיר הקנייה הטוב ביותר עולה בטיק אחד. הריצו אותו פעם אחת לפי זמן האירוע של הבורסה ופעם נוספת לפי זמן הקבלה של האוסף. אם הגרסה לפי זמן האירוע מבצעת 40 עסקאות והגרסה לפי זמן הקבלה מבצעת 27, ההבדל הוא חלק מהראיות על האסטרטגיה. כך גם הביצועים בכל אחת מההרצות. אל תסתירו את ההרצה החלשה יותר רק מפני שהנתונים שלה נראים פחות נקיים.
מסחר מדומה הוא בדיקה מועילה בשלב הבא, כי הוא חושף עיכובים בפיד, ציטוטים מיושנים, טעויות במיפוי סימולים ומגבלות של זירות, באותה סביבת עבודה שבה פועלת מערכת המחקר שלכם. הוא עדיין לא ישחזר כל תור חי או כל השפעה על השוק. חשוב לשמור על הגבול הזה ברור.
מה פירוש „נתונים בני־מסחר” בפועל?
פירוש הדבר שבדיקת העבר יכולה להסביר מתי התצפית התרחשה, מתי האסטרטגיה יכלה לצרוך אותה, מאיזה שוק היא הגיעה ואיזו ראיית ביצוע תומכת בהנחת המילוי. סדרת מחירים נקייה היא נקודת פתיחה. המחקר נעשה אמין כשהנחות העיתוי, הגישה והמילוי עומדות בבדיקה — וכשהתוצאה עדיין הגיונית גם אחרי שמחמירים אותן.
← כל הפוסטים
