כיצד עלויות מסחר פרופורציונליות מגבילות את היתרונות של מינוף
סיכום
המסמך בוחן כיצד עלויות עסקה פרופורציונליות מגבילות השקעה ממונפת בשוק שיש בו נכס בטוח אחד ונכס מסוכן אחד. הוא בוחן אסטרטגיות שנועדו למקסם תשואות ארוכות טווח תוך שמירה על רמת תנודתיות ממוצעת, ומסביר כיצד הגדלת המינוף מעלה את עלויות האיזון מחדש.
התוצאה המרכזית היא שהעלויות העולות מפחיתות את יחס Sharpe, ומעבר לרמת מינוף קריטית הן עשויות להפחית גם את התשואות. הניתוח גם אומר שבתנאי יחס Sharpe קבוע, תנודתיות גבוהה יותר של הנכס עשויה להתאים לתשואות גבוהות יותר מפני שהעלויות נמוכות יותר. הקטע אינו מספק משוואות מודל, נתונים או מבחנים אמפיריים, ולכן אינו מראה כיצד המסקנות משתנות בתנאי שוק שונים או כיצד לאמוד את רמת המינוף הקריטית בפועל. הטענות מוגבלות להנחות המודל המוצהרות.
רעיונות מרכזיים
- עלויות עסקה פרופורציונליות עשויות להגביל את המידה שבה מינוף משפר תשואות השקעה.
- מינוף עולה מגדיל את עלויות האיזון מחדש ועשוי להפחית את יחס Sharpe.
- מעבר לרמת מינוף קריטית, מינוף נוסף עשוי להפחית תשואות.
- לפי המודל, תנודתיות גבוהה יותר של נכס עשויה לתמוך בתשואות גבוהות יותר ביחס Sharpe קבוע, באמצעות עלויות נמוכות יותר.
תגיות
הטקסט המלא
# The Limits of Leverage # The Limits of Leverage When trading incurs proportional costs, leverage can scale an asset's return only up to a maximum multiple, which is sensitive to its volatility and liquidity. In a model with one safe and one risky asset, with constant investment opportunities and proportional costs, we find strategies that maximize long term returns given average volatility. As leverage increases, rising rebalancing costs imply declining Sharpe ratios. Beyond a critical level, even returns decline. Holding the Sharpe ratio constant, higher asset volatility leads to superior returns through lower costs.
מוצג במלואו בציון המקור ובהתאם לרישיון שלו. רישיון: abstract CC0
הסיכום נכתב בידי סוכן המחקר של Stratmill על סמך המקור; הוא אינו העתק של המקור.