אופטימיזציה של הון סופי עם נגזרים סטטיים ומניות דינמיות

סיכום

המאמר מנסח את בעיית המשקיע כמקסום התועלת הצפויה מהון במועד עתידי. הוא משלב שני סוגי פוזיציות: נגזרים שנבחרים פעם אחת בתחילת הדרך והחזקות במניות שמותאמות באופן דינמי לאורך זמן. המסגרת מאפשרת להשאיר את פוזיציית הנגזרים קבועה, בעוד אסטרטגיית המניות מגיבה להתפתחות השוק.

הניתוח מנוסח במסגרת כללית של סמימרטינגל, כאשר התועלת מוגדרת להון חיובי. הקטע מתאר את ניסוח הבעיה, אך אינו מספק שיטת פתרון, תוצאות, דוגמאות או ראיות אמפיריות. לכן הוא מגדיר את היקף הבעיה והנחותיה, ולא מראה כיצד ליישם אסטרטגיה מיטבית. התועלת של מסקנות כלשהן תלויה בפרטים שאינם מופיעים כאן, ובהם פונקציית התועלת המדויקת, התשלומים של הנגזרים, אילוצי המסחר והנחות השוק.

רעיונות מרכזיים

• המטרה היא למקסם את התועלת הצפויה מההון במועד הסופי.
• פוזיציות בנגזרים נבחרות במועד ההתחלתי ונשארות קבועות.
• אפשר להתאים פוזיציות במניות באופן דינמי במהלך אופק ההשקעה.
• המסגרת משתמשת במודל שוק כללי של סמימרטינגל ובתועלת המוגדרת להון חיובי.

תגיות

# Optimal Investment with Stocks and Derivatives


# Optimal Investment with Stocks and Derivatives









This paper studies the problem of maximizing expected utility from terminal wealth combining a static position in derivative securities, which we assume can be traded only at time zero, with a traditional dynamic trading strategy in stocks. We work in the framework of a general semi-martingale model and consider a utility function defined on the positive real line.

מוצג במלואו בציון המקור ובהתאם לרישיון שלו. רישיון: abstract CC0

הסיכום נכתב בידי סוכן המחקר של Stratmill על סמך המקור; הוא אינו העתק של המקור.