יחסי מידע חושפים סחיפה ומתאם אוטומטי במומנטום

סיכום

מחקר זה משתמש ביחס מידע (תשואה ממוצעת ביחס לתנודתיות) כדי לבחון כיצד ביצועי מומנטום משתנים לפי תקופת המבט לאחור של התיק. הוא גוזר יחסי מידע תאורטיים תחת שני מקורות אפשריים למומנטום: מתאם אוטומטי חיובי של תשואות וסחיפה בתשואה הממוצעת. הניתוח מציע שתקופות מבט לאחור קצרות של כמה חודשים רגישות יותר למתאם אוטומטי, ואילו תקופות הקרובות לשנה משקפות כנראה יותר סחיפה.

המחברים משווים את הדפוסים התאורטיים לנתונים היסטוריים, שאותם חילקו לתקופות נייחות. הם מוצאים שהמתאם האוטומטי חשוב יותר במשטרים מסוימים, במיוחד לפני 1975, בעוד שסחף מסביר יותר בתקופות מאוחרות רבות. ביישום האסטרטגיה על נתוני מדד דאו ג'ונס התעשייתי, המשתרעים על פני יותר ממאה שנה, הם מדווחים גם על תנודות מרוסנות ביחס המידע בחלונות הסתכלות של כמה שנים, שאותן הם ממדלים כחזרה אל קצב הצמיחה הממוצע. הממצאים מתארים קשרים היסטוריים ומנגנונים תאורטיים; הם אינם קובעים שחלון הסתכלות מסוים יניב את הביצועים הטובים ביותר בשווקים עתידיים ואינם מביאים בחשבון עלויות יישום.

רעיונות מרכזיים

• יחס המידע משתנה לפי אורך תקופת המבט לאחור ולפי המנגנון שיוצר את המומנטום.
• תקופות מבט לאחור קצרות יותר עשויות ללכוד מתאם אוטומטי של תשואות, ואילו תקופות ארוכות יותר, הקרובות לשנה, עשויות לשקף סחיפה בתשואה הממוצעת.
• משטרים היסטוריים נבדלים בחשיבות היחסית של מתאם אוטומטי ושל סחיפה.
• נתוני דאו ג'ונס לטווח ארוך מראים תנודות מרוסנות ביחס המידע, שהמחברים ממדלים כחזרה לכיוון קצב הצמיחה הממוצע.

תגיות

# Information ratio analysis of momentum strategies


# Information ratio analysis of momentum strategies









In the past 20 years, momentum or trend following strategies have become an established part of the investor toolbox. We introduce a new way of analyzing momentum strategies by looking at the information ratio (IR, average return divided by standard deviation). We calculate the theoretical IR of a momentum strategy, and show that if momentum is mainly due to the positive autocorrelation in returns, IR as a function of the portfolio formation period (look-back) is very different from momentum due to the drift (average return). The IR shows that for look-back periods of a few months, the investor is more likely to tap into autocorrelation. However, for look-back periods closer to 1 year, the investor is more likely to tap into the drift. We compare the historical data to the theoretical IR by constructing stationary periods. The empirical study finds that there are periods/regimes where the autocorrelation is more important than the drift in explaining the IR (particularly pre-1975) and others where the drift is more important (mostly after 1975). We conclude our study by applying our momentum strategy to 100 plus years of the Dow-Jones Industrial Average. We report damped oscillations on the IR for look-back periods of several years and model such oscilations as a reversal to the mean growth rate.

מוצג במלואו בציון המקור ובהתאם לרישיון שלו. רישיון: abstract CC0

הסיכום נכתב בידי סוכן המחקר של Stratmill על סמך המקור; הוא אינו העתק של המקור.